למשרדנו פרקטיקה מיוחדת וניסיון רב התנהלות מול הוועדה לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, (להלן: הקרן)
לקוחותינו זכו לקבל מענקים בהיקף של מיליוני שקלים מהקרן.
למה צריך עורך דין עם ניסיון בדין המינהלי? אקדים ואומר, כי הקרן מתנהלת תחת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים,
ובאיזה שפה מדברים במשרד המשפטים? נכון! בראש הועדה עומד שופט בדימוס וחברי הועדה בחלקם עורכי דין.
מה זאת הקרן ואיך ניתן לקבל נתח במענקים שמתפרסמים בקולות קראים?
חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016 קובע מספר תיקונים לחוק התובענות הייצוגיות שעיקרם הסדרת הנושא של הסתלקות מתובענה ייצוגית ופשרה. החוק מתווה את שיקול הדעת של בית משפט בבואו לאשר טובת הנאה למבקש, לתובע מייצג או לבא כוח מייצג, המבקשים להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית; מרחיב את הגורמים הרשאים להגיש התנגדות לפשרה וקובע כי אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה רשאי להגיש התנגדות כאמור; בנוסף, החוק קובע, כי המגיש התנגדות לא יסתלק ממנה ולא יקבל על הסילוק טובת הנאה אלא באישור בית משפט; כן קובע החוק כי בית המשפט באשרו את הפשרה, יבחן אם התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית וכי בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע הפשרה; נוסף על אלו, מסדיר החוק את נושא הפיצוי בדרך של תרומה באמצעות הקמת קרן האחראית על חלוקת הכספים
תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006, מיום 25.7.16 (להלן: "החוק"), יצר מנגנון חדש לחלוקת כספים אשר נפסקו על ידי בית משפט במסגרת הליך משפטי בתובענות ייצוגיות.
כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, כי ניתן לקבוע פיצוי על תביעה ייצוגית בדרך של תרומה.
דא עקא, פיצוי חברי הקבוצה בדרך של תרומה מעלה שאלות שיש להתחשב בהן טרם אישור הפיצוי לעמותות המוצעות במסגרת הסדרי פשרה, שאלות הנוגעות לעצם בחירת העמותה והיותה ראויה ומסוגלת להשתמש בכספים הנוספים לצרכים שנמנו במטרותיה; שאלות הנוגעות לאופן שבו נבחרה העמותה, לרבות שאלות הנוגעות לקשרים קודמים בין מי מן הצדדים לבין העמותה (ניגוד עניינים); שאלות הנוגעות לאפשרות לפקח כי הכספים שיועברו לעמותה ישמשו למטרות שהוצהר עליהן.
כדי למנוע בעיות אלה, מוצע בחוק לקבוע כי הכספים המיועדים להיפסק כסעד לטובת הקבוצה או לטובת הציבור, יועברו אל קרן העיזבונות. הכספים אשר יועברו לקרן זו יוקצו למימוש מטרות אשר יש בהן משום תרומה לחברה, לקהילה ולמדינה, כדי לסייע לפעולותיהם של מוסדות לטובת הציבור ובראש ובראשונה למטרות הקרובות לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה.
המנגנון המוצע אמור לפתור חלק מהבעיות שתוארו לעיל:
ראשית, המנגנון המוצע מביא לניתוק הקשר בין הצדדים להליך לבין הגוף הנתרם, מאחר שהקרן לא תהווה היעד הסופי של הכספים אלא רק "צינור" להעברת הכספים לגופים אחרים, מתנתק הקשר בין הצדדים להליך הייצוגי לבין הגופים הנתרמים. כך מוסר החשש מניגוד עניינים ומתרומה לגופים הקשורים לצדדים. כך גם תימנע האפשרות של נתבעות לעשות מספר שימושים באותה התרומה.
שנית, מנגנון זה מבטיח אכיפה מלאה של פסק הדין: יהיה גוף חיצוני ואובייקטיבי אשר עליו תוטל משימת הביצוע של פסק הדין והוא יוכל לוודא כי הכספים אכן מועברים אליו במלואם; שלישית, המנגנון המוצע מבטיח כי רק גופים אשר עברו הליך ביורוקרטי מסודר ושקוף יזכו ליהנות מכספי הקבוצה המיוצגת: מבחינה זו המנגנון המוצע יעיל וחסכוני שכן הוא חוסך לבית המשפט (וכן לצדדים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים מתנגדים נוספים) לבדוק כל אחת ואחת מן העמותות שנבחרו על ידי הצדדים בהסדר; לבסוף, המנגנון המוצע פשוט ונוח לתפעול ואינו מצריך הפעלת מנגנוני פיקוח הדורשים עלויות של בתי המשפט.
חשוב לזכור, לוועדה שיקול דעת לבחור ולתעדף בין הבקשות הראויות והמתאימות ביותר! עמידה של בקשה בתנאי הסף בלבד אינה מזכה בקבלת מענק.
הוועדה רשאית לתת משקל לשיקולים שונים וביניהם התאמת הפרויקט המוצע לייעוד הכספים; תמיכה בפרויקטים ייחודיים; קידום מטרות חברתיות; הענקת מענק משמעותי אשר יעלה את היתכנות הצלחת הפרויקט; היחס בין הסכום המבוקש לפרויקט לעומת היקף מחזור פעילות כספי של הגוף; תקופת פעילותו של הגוף ואיתנותו הפיננסית וכיו"ב; מענקים קודמים שניתנו לגוף המבקש את התמיכה.
פנו אלינו עוד היום לקבלת לייעוץ וליווי של כתיבת בקשה בשפה משפטית גבוהה לקרן, שתגדיל את סיכויי קבלת מענק.