קנסות מינהליים מכח חוק התכנון והבנייה- השגה על הקנס המינהלי

למשרדנו ניסיון רב ופרקטיקה מיוחדת בניהול הליך לביטול הקנס מול תובע מוסמך של הרשות המקומית , וכן ניהול הליך מול בית משפט לעניינים מקומיים.

מהו קנס מינהלי?

סמוך לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 166 לחוק התכנון והבנייה, הותקנו תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-תכנון ובניה), התשע"ח-2018, בתקנות אלו הוגדרו העבירות המרכזיות שבחוק התכנון והבנייה, עבודה אסורה, שימוש אסור והפרת צו, כעבירות מינהליות אשר הרשות המינהלית מוסמכת להטיל בגינן קנסות מינהליים בשיעורים לא מבוטלים, זאת, כנראה, כחלק מגמת החרפת המלחמה בעבירות בנייה על דיני תכנון ובנייה שהוגדרו "מכת מדינה".

חוק העבירות המינהליות מאפשר לכל יחיד או תאגיד שהושת עליו קנס מינהלי להשיג עליו באחת משתי דרכים: דרך אחת היא באמצעות הגשת בקשה לביטול הקנס המנהלי, וזאת תוך שלושים ימים  מיום המצאת הודעת הקנס; דרך נוספת היא, באמצעות הגשת בקשה להישפט בבית משפט. בשתי הדרכים יש לנקוט תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת הקנס.

הסעיף הרלוונטי להסדרת הקנס שחלפו מועד הימין החוקי, קרי 30 יום, דרך ההשגה על הודעת הקנס, הוא סעיף 8א' לחוק על תתי סעיפיו.  סעיף 8א'(ו) לחוק קובע כדלהלן:

"התובע המוסמך רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".

סעיף 13(ב) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי מנימוקים מיוחדים להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט:

"(ב) בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור כל עוד התקיימו התנאים האמורים בסעיף 8א(ו), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו."